ריפוי אסטמה של העור או “אמא את יודעת שאני לא אוהב להיפרד מדברים שלי”

לפעמים אנחנו נושאים על עצמנו כאבים שאינם שלנו, כאלו שקיבלנו בירושה מהדורות הקודמים. לפעמים לכאבים הרגשיים האלו יש גם ביטוי בעולם הפיזי.

תחשבו על ילד שסובל מאטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור). ההורים ניסו לטפל בו, ללא הצלחה, באמצעות הרפואה הקונבנציונלית וגם באמצעות כמה שיטות אלטרנטיביות.

בשלב מסוים התופעות מתגברות והילד מפתח פצע די גדול ומציק על הרגל.

הבחירה היתה לטפל בילד דרך האמא בעיקר בעזרת הבנת הקונפליקט ובעצם בעזרת הכלים של הריקול הילינג.

התפיסה של הריקול הילינג היא שלכמעט כל מחלה או חוסר איזון פיזי, קיים קונפליקט  שחולל אותה. עצם זיהוי הקונפליקט ופטירתו מאפשר שחרור מהמחלה והחלמה.

לדוגמא: אם כואבת לי הרגל, והקונפליקט שעורר את אותו כאב הוא שאני עומד בפני שינויים אשר מעוררים אצלי פחד, עצם הזיהוי של הקונפליקט וההתמודדות עם הפחד יאפשר לכאב לעבור.

חזרה אל הילד. כאמור הוא סבל מאוטופיק דרמטיטיס והנסיון לטפל בו לא הצליח. בדקנו את  הקונפליקט שמתקשר לאטופיק דרמטיטיס, קונפליקט של הפרדה והיפרדות. תחילה בדקנו באיזו הפרדה/היפרדות/פרידה מדובר. בדקנו חוויות מסוימות בחייו של הילד, אבל בלי הצלחה – אין שינוי והפצע נשאר כמו שהוא.

בשלב מסוים הבנו שלא מדובר בחוויה ישירה של הילד (כפי שחשבנו בהתחלה), אלא בחוויה ספציפית שעברה אליו בירושה מהמשפחה.

משום שהילד צעיר לא נכון לשתף אותו באותו סיפור המשפחתי ולכן האם מודרכת לדבר אליו בזמן שהוא ישן ולספר לו את סיפור המקרה.

היא מספרת שסבא שלו (אבא שלה), הוא בן שכול ששכל את אביו ושני אחיו באותו יום ובאותו אירוע, אי שם במלחמת העצמאות. היא המשיכה לתפקד אבל במובן מסוים החיים שלה קפאו באותו יום. כשהיא מדברת אליו היא גם אומרת לו שהיא מסירה ממנו את האחריות והדאגה לגבי מה שקרה במשפחה ושהוא יכול להמשיך בחייו.

הילד נאנח אנחת רווחה משמעותית (מתוך שינה), התגובה המרגשת הזו מלמדת אותנו שמדובר בנקודה משמעותית. אבל בפועל עוברת תקופה ודבר לא משתנה, הפצע נשאר כמו שהוא.

בשלב הזה אנחנו מבינות שייתכן שהוא משחזר את הטראומה של הסבתא רבה שלו ואת חוסר היכולת והרצון שלה להשלים עם המציאות ולהיפרד מהיקרים לה. היא מתבקשת לדבר איתו בזמן ערות על לשחרר את האטופיק ולהיפרד ממנו לשלום.

התשובה שהיא מקבלת ממנו היא – “אמא את יודעת שקשה לי ושאני לא אוהב להיפרד מדברים שלי”, אבל בערך שבועיים אח”כ הוא פונה אליה ומבקש שתצלם את הפצע כדי שתישאר לו מזכרת. הוא אומר לה שהוא חושב שהפצע יעבור לו בקרוב, ובאמת אחרי יומיים-שלושה הפצע מחלים.

שנתיים אחרי עדיין מופיעה אצלו פריחה מינורית בתקופות של יובש ועונות מעבר, אבל מריחת קרם פשוט על העור מספיקה כדי להרגיע את הגרד.